זכרון דברים

כשעלתה בדעתי המחשבה לפתוח בלוג היא מיד לוותה בשאלה – למה? הרי מדובר בהשקעה של זמן ומאמץ, והדיון ה-'מעמיק' בתחום התיאטרון אינו ממש פופולרי. בדומה לכך גם העשייה ה-'מעמיקה' בתיאטרון אינה ממש פופולרית ולכן נשאלת שוב השאלה – לשם מה לעסוק בתיאטרון?

צ'כוב שם תשובה בפיו של הרופא יבגני סרגייביץ' דורן בסוף המערכה ה-I של 'השחף':

"קונסטנטין גברילוביץ', המחזה שלך מצא מאוד חן בעיני. הוא מוזר כל כך, ואת הסוף לא שמעתי, ואף-על-פי-כן הרושם הוא עז. אתה איש מוכשר, עליך להמשיך… לקחת נושא מתחום הרעיונות המופשטים. וכך יאה, לפי שהיצירה האמנותית חייבת בחיוב גמור להביע איזו מחשבה גדולה. אין יופי אלא בדבר שיש בו כובד ראש… יודע אתה, חייתי את חיי בריבוי-פנים ובטוב-טעם, אני מרוצה, אך אילו זכיתי לשעה של התרוממות-הרוח, המזומנת לאמנים לעת יצירתם, כי עתה, נדמה לי, בז הייתי לקליפה הגשמית שלי, ולכל שהוא מתכונתה של קליפה זו, ומפליג מעל פני-הארץ הרחק אל גבהי-מרומים… ביצירה צריכה להיות מחשבה ברורה, מסוימת. עליך לדעת, לשם מה אתה כותב, שאם לא כן, אם תלך בדרך ססגונית זו, בבלי מטרה מסוימת, סופך שתתעה בדרך, וכשרונך יביאך אל האבדון." (תרגום: אברהם שלונסקי)

המטרה משתנה מאיש לאיש, אבל היא זו שמכתיבה את הדרך.

מטרת הבלוג היא לשתף במחשבות ותגליות באמנות הדרמה. כמו כן, מפעם לפעם יתפרסמו כאן קטעים או טקסטים שלמים מספרים או מאמרים משמעותיים המתפרסמים בשפות זרות, או שאינם מופיעים די הצורך בשיח המקצועי המקומי שלנו.

No Comments Yet

Comments are closed

Powered by keepvid themefull earn money